נטע זר

אני צריכה לעשות כרזה בנושא בית לקורס בויצו, אז נסעתי לצלם בעיר האוהלים לאחר שיחה עם עיריית שדרות, שאמרו שאני יכולה להיכנס לשם ולצלם. הגעתי לפארק הירקון ושאלתי את המקומיים איך מגיעים לעיר האוהלים. התשובה של לא מעט מהם היתה "עיר האוהלים, מה זה?". כעבור כשעה היא נגלתה לעיניי. הגעתי אל צבא המאבטחים בכניסה. אחרי בדיקה יסודית נלקחתי אל האחראי לחקירה. בסופו של דבר, הוא נתן לי אישור להיכנס ולצלם.

בפנים היתה אווירה של שלווה מתוחה, ומספר המאבטחים עלה על מספר השוהים במקום. צילמתי עד שלא נשאר יותר מקום בכרטיס. ביציאה משם אמר לי אחד האחראים שהוא רוצה לראות את כל מה שצילמתי כדי לוודא שאין שם משהו לא הולם. הוא דרש ממני למחוק את כל התמונות שבהן מופיע מאבטח. לא הסכמתי לכך. הוא התעקש שאמחק אותן, לקח לי את המצלמה ורצה למחוק בעצמו. בסוף הגענו לפשרה. לא מחקו את התמונות, אך נאסר עליי לפרסם אותן או להעלות אותן לרשת. אחרי היום הארוך והמייגע הזה.... כמה טוב לחזור הביתה.